כעמותות, סביר להניח שאתם שואלים את השאלות האלה. אם לא, כדאי שתשאלו:
- מדוע נראה שאין סוף לעבודה? על כל אדם נזקק, יש עוד 10 אנשים.
- מדוע בכל פעם שמצב אחד שדורש עזרה מתחיל להשתפר, מופיעים עוד 5 מצבים?
- מדוע עלינו להקדיש את רוב הזמן לגיוס כספים במקום לעזור לאנשים?
- מדוע הבעיות הללו כל כך גדולות מלכתחילה?
- מדוע אף פעם אין מספיק כסף לפתור בעיות אלא רק מספיק כדי לתקן את הבעיה?
- האם יכול להיות שיש דרך טובה יותר לפתור את הבעיות הללו?
התשובה היא בהחלט כן... אם נהיה מוכנים לעצור ולחשוב אחרת.
מה אם:
- במקום לשאול "איך אנחנו מתקנים את זה הפעם עבור המצב הזה" נשאל "איך אנחנו מתקנים את זה עבור כולם בעולם ולתמיד"?
- מה אם במקום לפעול בבידוד, נשתף פעולה עם עמותות אחרות בתחום שלנו באותה מדינה ונמצא פתרונות גדולים יותר ממה שנוכל לעשות בנפרד, ואז נשתף פעולה כדי לבצע זאת. לדוגמה, לבחור אזור שלם לשיתוף פעולה ולשמש דוגמה לאחרים למה שניתן להרחיב לכל המדינות.
- מה אם ננצל את הכספים הקיימים במדינה כדי לפתור את בעיות המדינה? לדוגמה, על ידי ניצול טוב יותר של הכספים הקיימים להשגת מטרתנו. או על ידי כך שעמותות יפעלו כעסקים לאותם שירותים שהם מעניקים כעמותות? ואז הרווחים משמשים לתשלום עבור אלו שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם.
- מה אם נוכל למצוא דרך לכל אחד לעזור לנו, אפילו לאלו שמקבלים עזרה?
אז זה נשמע טוב, אבל איך עושים זאת בפועל?
על ידי עצירה והרהור, ניצול קצת יצירתיות ושאילת השאלות הנכונות, אנו פותחים מודלים יפים המאפשרים לנו לשנות את המצב בבסיסו עם חלק קטן מהמורכבות.
מודלים נוספים בקרוב...
