כשעפתי מעל האוקיינוס העצום והאינסופי, התפעלתי מיופיים של הגלים המוארים בשמש מתחתיי. המרחב של המים השתרע עד לאופק, ריקוד מהפנט של אור ותנועה. אבל מה שבאמת תפס את עיניי היה המון האנשים ששוחים נגד הזרם.
מנקודת המבט שלי בשמיים, ראיתי אותם נאבקים, כל תנועת שחייה היא קרב נגד הזרם הבלתי פוסק. הם שחו בנחישות, פניהם חקוקות בהחלטה, אך הייתה תחושה מוחשית של עייפות ביניהם.
סקרן ומשועשע, קראתי אליהם, קולי מהדהד באוויר. 'הביטו למעלה! יש דרך קלה יותר!' אבל דבריי נבלעו ברוח, לא נשמעו ולא נראו על ידי אלו למטה.
פרק ב'. הסלעים של המציאותנחוש להשיג את תשומת ליבם, התחלתי לזרוק חלוקי נחל למים. ההתזות הקטנות התקבלו בגירוי ולא במודעות. אז הרמתי סלעים גדולים יותר, בתקווה שההפרעות הגדולות יותר יגרמו להם לעצור ולהביט למעלה.
אבל במקום להעיר אותם, הסלעים רק הוסיפו למאבק שלהם. הם נראו מרוגזים, אפילו כועסים, כל פגיעה רק הגביר את נחישותם לשחות חזק יותר. חלקם התחילו לטפל בפציעות, לובשים את מאבקיהם כזהות, רואים עצמם כקורבנות של כוח בלתי נראה.
תינוקות חדשים הופיעו, עיניהם רחבות בתמימות, מצטרפים במהירות להמון. הם חיקו את פעולות הסובבים אותם, לא מודעים לכך שקיימת דרך אחרת.
פרק ג'. השינוי של הכניעהמדי פעם, שחיין היה מגיע לנקודת תשישות ונכנע. ברגע של שחרור, הזרם היה מתהפך עבורם. הם הפסיקו להילחם והחלו לצוף, נישאים בעדינות על ידי הזרם בכיוון ההפוך.
אנשים אלו יצרו קבוצות קטנות יותר, נסחפים הרחק מההמונים. הם כבר לא היו מתואמים עם הקהל הגדול, שעדיין היה ממוקד במאבק הבלתי פוסק נגד הזרם. במקום זאת, הקבוצות הקטנות הללו בילו את זמנם בהרהור, הבנה וחיבוק הזרימה של החיים.
פרק ד'. הגילוי של האיכשהם צפו והרהרו, אי החל להופיע על האופק, שהיה מוסתר עד כה מהעין. כשהם פונים בכיוון הנכון, הם יכלו כעת לראות מה שהיה בלתי נראה להם לפני כן.
האי ייצג את עצמם האמיתיים, את מטרת חייהם. נרגשים ומלאי מוטיבציה, הם החלו לשחות לעברו, תנועותיהם כעת בהרמוניה עם הזרם התומך.
פרק ה'. הזרימה של המטרהעם הזרם המסייע למסעם, הם שחו ללא מאמץ, בזרם החיים. המאבקים של העבר נראו כמו זיכרונות רחוקים, מוחלפים בתחושת מטרה וכיוון.
צפיתי בהם מלמעלה, ליבי מתמלא בגאווה. לראות אותם מחבקים את דרכם האמיתית, נתתי להם אגודל למעלה, מחווה של ברכות ועידוד.
פרק ו'. גלישה לעבר הגורלכשהם התקרבו לאי, הגלים השתנו לכוח עוצמתי אך עדין, דוחפים אותם קדימה. הם החלו לגלוש על פסגת הגלים, רוכבים בשמחה ובהתרגשות לעבר גורלם.
המסע שינה אותם. מה שהתחיל כמאבק נגד הזרם הפך לריקוד הרמוני איתו. הם מצאו את עצמם האמיתיים, את מטרתם ואת משמעות החיים.
